להעביר את עצמנו תהליך ריפוי:
התהליך הקצר הזה מיועד לכל מי שמרגישה- מצוקה גדולה מנושא מסוים, למשל מהקשיים של הילדים בבית ספר/ מעניינים בעבודה/ מיחסים עם המשפחה/ מהמצבים הפוליטיים או החברתיים שסביבי או כל דבר אחר-
כל מצב כזה, אובייקטיבית, יכול להעיק או להפריע לנו בהתנהלות, אבל כשאנחנו מתחילות להגיב אליו בצורה מאוד רגשית- בבכי, בזעם, בדאגת יתר, בתחושת תסכול- או כל רגש עוצמתי ומסעיר אחר- סימן שאנחנו מופעלות!
כשאנחנו מופעלות, אנחנו לא מגיבות מתוך המקום הגבוה שבנו, זה שמואר, זוכר את הדרך, יודע שכל דבר כזה מתרחש כי יש בו שיעור והזמנה לגדילה אלא מהמקום הילדי- זה שמגיב מתוך דפוסים ראשוניים של פגיעה, מפחדים עמוקים, כאבים, טראומות... וכשאנחנו מופעלות משם- קשה לנו מאוד לדעת איך לפעול, קשה לנו לעזור לעצמנו, להבין את עצמנו ולבטא בברור את הצרכים שלנו- ובטח שלא לתמוך במי שסביבנו.
אנחנו לא חייבות לתת לילדות הפנימיות לגרום לנו לפעול מתוך הדפוסים הישנים:) -יש מה לעשות:
** לשחרר את הנטל השלב הראשון הוא הסכמה- לסיים עם המקום הזה, שאנחנו נאחזות בו כבר המון שנים, לא כי נשכח מה קרה, לא כי לא מגיע לנו להביע כאב, אלא כי העומס הרגשי הזה יוצר בחיים שלנו קושי והכבדה. אפשר לכתוב אותו החוצה, או לרקוד אותו, לצייר אותו או לנשוף אותו- והכי כיף- להשמיע קולות! נהמות עמוקות משחררות ומנקות. פשוט להתמקד בכאב (הוא לא חייב להיות ספציפי, רק להרגיש) ולהסכים לתת לו לצאת.
** להשלים עם הניגודים והחלקים הנמוכים לדעת שבתוכנו יש נמוך ויש גבוה, יש חשוך ויש מואר- כדי לעזור לחלקים האלו ולתמוך בהם, אנחנו צריכות קודם כל להסכים לראות אותם ולקבל אותם והכי חשוב, לאהוב אותם! לחבק את הילדה הפנימית הזו, לתת לה את התמיכה והאהבה שהיא כל כך צריכה, לדבר איתה ולנחם אותה- ולשחק איתה באנרגיה של שובבות ושמחה. מותר גם להביע את הרגשות והצרכים שלנו לעולם, לא חתמנו בשום מקום על התחייבות לקדושה:) מותר להיות לא מושלמות, לשמור על נאמנות לעצמנו, ממקום של קבלה ואהבה ולהיות מי שאנחנו בלי מסיכה של מסכנות או של בושה.
** להזרים אור לתוכי אחרי שנהמנו החוצה את הנטל (או כל דרך אחרת שבחרתן לשחרר) והסכמנו להביע את הפנים שלנו מתפנה בתוכנו מקום. ואל המקום הזה- נזרים אור, (עוצמות עיניים ונושמות פנימה אור לבן עוד ועוד עם כל נשימה). עוד ועוד אור. עוד ועוד אנרגיה גבוהה. אור הוא משיכה של אנרגיה מהרוח לחומר, אור מחדש- רגשות, תחושות, דפוסים ואמיתות אור מרפא ומנקה את החושך ויוצר נועם ורכות בתוכנו.
** להזכיר את האור לאחרים מתוך האנרגיה החדשה שבתוכנו, נולד בנו כוח חדש ויכולת- להעביר את האור שמשכנו אל תוכנו- החוצה אל המרחב שלנו. כשאנחנו מהדהדות אור, אנחנו מזכירות לאחרים את האור שהם, אנחנו מלאות ביכולת להאיר להם את הדרך אם הם צריכים, ואנחנו משנות את התדר האנרגטי שסביבנו- ובעצם נוכחותנו יכולות לשנות את המציאות שלנו, כי הזרמנו לתוכה אנרגיה חדשה. איך להדהד אור? עצמו עיניים ודמיינו איך הוא מתרחב סביבכן, איך הוא נכנס ללב של אהוביכן, איך הוא שוטף כל חלק בחייכן. הדמיון הוא כלי מלא עוצמה.
** לפעול מתוך חמלה וענווה חמלה לעצמנו, לילדות הפנימיות שלנו, למי שזקוק לעזרה שלנו, למי שנמצא בסיטואציה איתנו- כולנו זקוקים לחמלה, כולנו מבקשים לחוות רכות והבנה, כולנו מבקשים את האישור ואת התמיכה. וזו גם הזדמנות לומר- הבאת האור מהסעיף הקודם נעשית בענווה, ככלי שרת, ולא כפנס תאורה 🙂 זאת אומרת, מתוך רצון כנה לנתינה ואהבה. איך לדעת איך לפעול? הביאו כוונה: אני מבקשת להיות כלי שרת להבאת האור מתוך חמלה וענווה.
** להתחבר להכוונה פנימית מהמקום הזה, הנקי והמואר, אפשר לשמוע: את הנשמה הגבוהה, את הקול היקומי, את הלחישות שלוחש הלב, להרגיש את הדרך הנכונה, להתחבר לתשובות ופתרונות, להישען אחורה בהתמסרות ולתת ליקום לתמוך בנו. עצמו עיניים, העלו את הנושא שהכאיב לכן שוב בתודעתכן, טבלו אותו באור שלכן, נשמו. די מהר תגלו שמשהו בתוככן השתנה.
בסוף לא יצא כל כך קצר:) אל תוותרו- תנו לעצמכן את מתנת השחרור הזו 🧡 שבת שלום 🧡
אני מסכימה לשחרר את הנטל אני משלימה עם ומקבלת את כל חלקיי אני מושכת אור לתוכי ומזכירה את האור לאחרים אני פועלת מתוך חמלה וענווה אני מחוברת להכוונה פנימית, אני נותנת ליקום לתמוך בי.
