כתבת לי, (ואת לא הראשונה)...
"אם אני יוצרת את מציאות חיי, אז זו בעצם אשמתי שאני בחוסר כלכלי/ בזוגיות לא מספקת/ בעבודה שלא מאפשרת לי להוציא את הקול שלי...אני עשיתי את זה לעצמי?"
בוראת יקרה:)
יוצרת את מציאות חייך, מושכת לחוויה שלך את מה שיצרת.
דעי, שזו ברכה ומתנה.
עוצמה ושליטה.
יש בך מן האלוהי-
יכולת להגשים
יכולת לממש מאנרגיה לחומר.
כשאת מבינה, שהשליטה והיכולת בידייך... את מתחברת לייעוד הגבוה שלך, מכירה בנוכחות אלוהית בכל מעשייך. משחקת במגרש של הגדולים ומקבלת עלייך את המקום האמיתי שלך-
מלכה בממלכת היקום:)
טווה רעיונות
מפריחה הגשמות...
אשם מגיע ממקום קורבני,
מקום של תדר ישן,
שמחפש להלקות את עצמו,
לחוות סבל וקושי.
א.ש.ם מחביא בתוכו את אמש (אתמול)
והוא משא- משא כבד מנשוא.
כזה שמקצץ כנפיים של מלכות.
ואנחנו-
בזמן של מלכות, קלות ומשחק:)
את לעולם לא אשמה.
כל מה שאת עושה,
את עושה כי חשבת שכך יהיה הטוב ביותר,
המוצלח ביותר,
הגבוה ביותר... נכון?
ואם לפעמים לא ראית... היית למטה או טעית...
תמיד את בלמידה ותמיד את אהובה.
את משחקת במשחק-
בו את מתעוררת לאיטך להבין:
את המרכז, ממך יוצא התדר.
אותו תדר החוזר בחזרה.
כשאת לא מבינה, מה בדיוק שידרת ומה קרה, תסמכי על נשמתך הגבוהה
ששולחת לך התנסויות לתיקון וללימוד.
תסמכי עלייך שיצרת את ההתנסויות האלו, כדי לדייק לך את רצונותייך :)
(לחוות שלילי כדי לבחור בחיובי, כדי ללמוד לומר- זה כן, זה לא, זה אולי מדויק עבורי)
אנחנו משחקות:
שלחת כדור אחד
והיקום מחזיר אותו אלייך.
שלחת כדור אחר
אותו תקבלי חזרה...
לא מתאים לך מה שקיבלת?
תשני!
זה עולם של הדהודים ומראות,
את אהובה ומבורכת.
ישות אנרגטית גבוהה,
שבאה לחוות חוויות בגוף פיזי:
להריח, להרגיש, לרקוד, לראות.
ליהנות מטעם המזון, מחום השמש, מגירוד בגב:)
איזו זכות להיות כאן
לשחק במגרש של הגדולים
לזמן חוויות מיטיבות
לראות קסמים מתהווים.
אחריות, בניגוד לאשם-
היא מחזקת, כשאת אחראית את מכירה בכוחך, את יודעת שיש לך אפשרות
להחליט
ליצור
לברור לך
תדרים של אור
של אהבה וצחוק
איתם לשחק
טווה קורים של אהבה
ומקבלת חזרה: )
נהנית מהקריאה? מוזמנת להצטרף למטה לרשימת התפוצה.