היום מסתיימת תקופה אנרגטית לא פשוטה שהכי נכון לקרוא לה- פירוק והרכבה מחדש. ממש כמו חורבן הבית לצורך בנייה מחודשת.
בשבוע וחצי האחרונים נדרשנו להתבונן באומץ על הרגשות, על המחשבות על מערכות היחסים ועל המציאות הפיזית שמהם בנויים חיינו. להסתכל בהם מתפרקים ומורכבים שוב ושוב, לבחור מחדש וכל דבר ודבר שהתפרק- להחליט אם להרכיב בחזרה או לשחרר. לקבל עלינו להשלים או להסכים או לשנות לראות את האמת הפנימית הצלולה ביותר לראות את המקומות שאנחנו חסרות בהם לא נאמנות למי שאנחנו או למה שהבטחנו. וכל פרידה או ריב או כאב נועדו לעורר אותנו ולגרום לנו להיזכר במי שאנחנו או- לצלול. לאבד, לשחרר, להתיר, לעבור, להיפרד, ללכת ואפילו, במקרים מסוימים למות. המוות בימים אלו בדיוק כמו הפעולות וההחלטות האחרות, הוא עניין של דיוק של בחירה נשמתית של החלטה אם להתאים את עצמי בחזרה למסגרות או לשחרר. אז אתחול מחדש- זריקה של עצמנו משגרת המסגרת אל הריק ושיבה אליה מתוך הכרת עצמי ובחירה מודעת אין עוד אפשרות להמשיך ולהיגרר בתדרים הלא מדוייקים של חוסר תשומת לב, לפעול באוטומטים שמאפירים את האהבה ואת השמחה דוייקנו : לצעוד אל עבר האור באומץ ומתוך הקשבה ללב מתוך בחירה בנוכחות, בהקשבה, באהבה. והמתים? עברו אל האור דייקו את ההתאמה שלהם, את הנוכחות שלהם, אל ממדים ותדרים גבוהים, מאירים, של אושר ואהבה טהורה. כבר לא יכלו להיות במסגרת הארצית לחוות כאב או חוסר דיוק או תדר נמוך ועברו הלאה ממש כמו הרגשות הנמוכים שהשתחררו מאיתנו השבוע ממש כמו השינויים במערכות היחסים והאמיתות שנקרעו מתוכנו. בחרו גם אתן בממדי האור, מתוך החומר באהבה ובשמחת הלב בהקשבה לעצמכן ולאהוביכן בנאמנות לדרך. אחרי בניית הבית השלישי יהפוך יום תשעה באב ליום של חג ושמחה. בנו בתוככן קודש, בנו בתוככן אור, בנו עצמכן כבית המקדש של חייכן, משכן לאור ואהבה . ❤️
