מי פה מרגישה שהיא חיה את הייעוד שלה בצורתו המלאה? זאת אומרת, ממש יודעת, שהיא במקצוע הנכון, מבטאת את כל כולה, מסופקת, מרוצה?
ומי מרגישה תסכול או פספוס, או שהיא לא לגמרי בטוחה?
להרבה מאיתנו קרה שמצאנו את עצמנו בלימודים הלא נכונים, במשרה משעממת או בבחירה שנעשתה מתוך נוחות רגעית וחוסר הקשבה, לי זה קרה כמה וכמה פעמים כשהייתי צעירה. הסכמתי הרבה פעמים ללכת על הנתיבים האלו- של מה שהכתיבו לי המוסכמות, ההורים, החברה, אבל כל פעם זה הוביל אותי לשעמום, תסכול, חוסר שקט ואכזבה, גרם לי לבזבז זמן וכסף ואנרגיה ולהרגיש שאני בינונית ולא מתמידה. אבל ברגע שמצאתי את הדבר הנכון בשבילי, פתאום גיליתי שממש קל לי ללמוד, להשקיע, להתמיד, לחפש תשובות- ושכל מה שחשבתי על עצמי היה פשוט תוצאה של להיות במקום הלא נכון.
ההליכה על הנתיב הנשמתי המדויק שלנו היא לא תמיד קלה- הרבה פעמים נקבל התנגדות וביקורת מהסביבה שלנו על הבחירות שלנו, ויותר גרוע, הביקורת הזו יכולה להגיע בכלל לא מאחרים, אלא מעצמנו.
למה לבחור במקצוע שיש בו כל כך הרבה תחרות? למה לא משהו עם יותר הכנסה? למה לי להיות עצמאית/ לעזוב את העבודה? למה לא לסיים את התואר שהתחלתי לפני שנתיים? למה שלא אקבל את הצעת העבודה הנוצצת והמזמינה?
וכן, כל הבחירות האלו - של המסלול הבטוח, זה שיש בו הכנסה קבועה, ביקוש, הגיון, הזדמנויות תעסוקה נראות נכונות, נראות כמשהו שחבל לפספס- אבל בפנים, אנחנו יודעות ומרגישות ש*בשבילנו* זה פשוט לא ההזדמנות הנכונה.
אז איך לדעת מהו הדבר הנכון בשבילנו?
-זה צריך להיות משהו מסקרן, מעניין מרגש...אפילו קצת מפחיד, מרוב שהוא נפלא. שגם אם לא ברור לנו איך להפוך אותו למקצוע, הוא מושך אותנו אליו. -זה צריך להיות משהו שגורם לנו שמחה, התלהבות, תשוקה לחקור אותו, חשק לעשות אותו ומכניס אותנו למצב של השראה ויצירה. -זה משהו שאנחנו טובות בו גם בלי ללמוד אותו- הלימודים יקנו לנו כלים ויפתחו את היכולות הטבעיות שלנו, אבל תכלס זה טבוע בנו עוד לפני הלימודים או העבודה.
עכשיו נשאר "רק" לדייק מה זה הדבר הזה…
יש אנשים שיודעים בתוכם, ולא עושים- מכל הסיבות ה"נכונות" ויש כאלו שפשוט אין להם מושג מה הם רוצים לעשות, ומסתכלים בקנאה על האנשים ש"פיצחו" את החידה ועובדים במה שהם צריכים ורוצים לעבוד.
כשהיינו ילדים, אף פעם לא עצרנו את עצמנו ושאלנו- שווה לי עכשיו לשחק בלגו, או שאולי יותר מועיל עבורי לשחק בקוביות? ידענו מה אנחנו רוצים, מתי אנחנו רעבים וצמאים, מה אנחנו מרגישים ומה מתחשק לנו לעשות.
אז למה אנחנו מסתבכות? כי מישהו אמר לנו, או שאיכשהו הבנו, או שהחברה הנחתה אותנו- שיש משהו נכון ומשהו לא נכון, משהו טוב ולא טוב, ובייחוד- שמישהו אחר יודע טוב יותר, אם בא לנו לגו או קוביות! במקום לכוון אותנו להקשבה ועשייה מהלב.
אז דבר ראשון, לכל אחת ואחד יש שליחות, משהו שהנשמה שלה משתוקקת ליצור בעולם, והדבר הזה מחכה להתגשם, דרך סוג כלשהו של עשייה. ודבר שני- לכל מקצוע יש ייעוד גבוה, וכל עשייה מבטאת קודם כל את התדר של האדם שמבצע אותה- ולא משנה מה המקצוע הארצי שלו- מורה או גנן או ציירת או נהגת, יש לו תפקיד נשמתי גבוה שעובר דרך העשייה. אז ברור שהמורה מלמדת, הגנן מגדל ומטפח פרחים ומעבד את האדמה, הציירת מעבירה יופי ותדר דרך היצירות שלה והנהגת מאפשרת חופש תנועה- אבל לכל אחד מהם יש עוד המון עומק בתפקידים, בתדר ובנתינה. לפעמים האדם הזה יכניס שמחה למרחב שהוא הגיע אליו, לפעמים הוא יכניס שקט והקשבה והרגעה, לפעמים הוא יגיד מילים שאנחנו צריכים ללמוד, לפעמים הוא דווקא יגרום לנו רצון להתרחק, כי התדר שלו לא תואם לתדר שלנו, וגם שם יש למידה, ואם רק נשים לב, ונראה את האנשים מסביבנו, נגלה שבכל מקצוע יש פוטנציאל לנתינה ויופי ואור והשראה. ושמכל המקצועות האלו, יש כמה וכמה שיכולים להוות עבורנו- כלי ארצי מופלא לצקת לתוכו את הייעוד שלנו- ולחוות בו סיפוק ואושר והגשמה.
הכנתי לך קורס חדש, קורס שכולו הנחיה לגילוי ודיוק של הייעוד שלך, למציאת האור הנשמתי הייחודי שלך וההפצה שלו בעולם, לחיבור מחודש לרצונות ולכישרונות שלך, לשחרור מפחד ומעצורים ארציים ורגשיים, וליצירת הגשמה שתבטא את כל השפע הזה- והכל מהמחשב או מהנייד, בזמן שנוח ומתאים לך זה קורס דיגיטלי של שישה שבועות שאני מנחה, עם קבוצת תרגול ללמידה משותפת, רוח גבית והשראה, יש שיעורים כתובים, תרגולים, הנחיות שמע וכתיבה, מדיטציות מופלאות, חקירה משותפת, גילוי ולמידה- והכל בהנחיה אישית שלי, בקבוצה. מתחילות ישר אחרי החגים, יש מחיר מוזל ומדהים, ואני מחכה לך, לגלות ביחד, מהו הייעוד שלך ומהו נתיב ההגשמה כל הפרטים בלינק הזה: https://avigail-levy.ravpage.co.il/yeud
