חמישה דברים לעשות כשהעולם השתגע

התחלתי לכתוב פוסט על השריפה הגדולה,

התחיל גיוס מילואים.

התחלתי לכתוב על גיוס מילואים,

 זרקו על נתב"ג טילים.

התחלתי לכתוב על טילים,

ואז שביתות, הצפה בדרום, רעידת אדמה במקסיקו, הודעה על כיבוש הרצועה...

ושלא נדבר על כל מה שמתרחש ברקע - הדברים שמעציבים ומכבידים עלינו כל השנה.

אי אפשר בכלל לעקוב אחרי הקצב המסחרר שהעולם שלנו נע בו.

לרגע התערערתי בתוכי,

האנרגיה העצומה הזו כל כך סוחפת ותוקפנית-

מייד יש דאגה, כיווץ, מחשבות של "מה יהיה"

ואז נזכרתי במה שאני מלמדת את התלמידות שלי כל הזמן:

כשכל מה שבחוץ משקף כאוס, אי שקט, פחד וכעס,

כשכל תשומת לב למה שקורה גורמת לירידת תדר וסחרור רגשי-

נשאר רק דבר אחד לעשות:

לחזור פנימה. או יותר נכון, להחזיר פנימה את הפוקוס שלנו ואת האנרגיה שלנו.

במקום להתמקד בארצי ובחומרי

 (בחדשות, ברצף האירועים, ברגשות הסוערים של כולם)

להתמקד בחלק הגבוה שלנו-

זה שמחובר לנשמה הגבוהה שבנו, זה שיכול לראות הכל ממעוף הציפור,

להבין שכל צעד בדרך,

לא משנה כמה היא נראית כאוטית,

הוא רק שלב אחד קטן במפה ובתכנית הגדולה:)

החלק הזה זוכר- שכל מה שמתרחש קורה

 על מנת שנלמד, נתפתח, נרחיב עוד את הלב,

שכל הסודות האפלים וההתרחשויות שלא יאמנו שמתרחשים עכשיו, הם כמו ניקוי רעלים קולקטיבי, עממי, בין לאומי, עולמי, קוסמי-

והכל במטרה להפוך אותנו לעוד יותר מאירים, חומלים, אוהבים, חכמים,

אם רק נתמיד לבחור ברוח ובאור.

אז איך עושות את זה?

כשעננות הכאוס והיאוש מרחפות מסביב, והאהובים שלנו בסכנה, והחדשות... כבר אין מילים, איך מצליחות בכל זאת, לשמור על התדר שלנו ולהתמלא באור ולהאיר?

מפעילות אחד או יותר מחמשת הדברים האלו:

1. סוגרות חדשות, כמה שיותר וכמה שאפשר. מתנתקות מההפחדות ומהכותרות האדומות.

2. עוצמות עיניים, נושמות עמוק, מזמנות אור דרך קודקוד הראש ולתוך כל הגוף,

מדמיינות שכל מה שלא תומך, ירוד, נמוך- משתחרר ויצא

3. יוצאות לטבע, עומדות יחפות על האדמה, טובלות בים, מריחות פרחים, בוהות בעננים. אם אין לנו מספיק רוגע לכל זה, גם הליכה בשדה תעשה את העבודה ותחבר אותנו חזרה לאדמה.

4. ממקדות דמיונות וחזיונות על עצמנו כשאנחנו שמחות, קלילות, מאושרות, חופשיות, שלוות.

לא יודעות איך זה יקרה. לא יודעות מתי.

רק יודעות, שהחזקת תמונה כזו באופן רציף ואמיתי- מאפשרת לאושר הזה להיווצר.

אז כמה שפחות פרטים כמו מתי ואיך ולמה ועם מי,

וכמה שיותר רגשות ותחושות ודמיונות.

כן כן,

קצת לעבור לחיות שם, בממד הזה, לפחות לחלק מהזמן

גם אם הוא לא מרגיש לכן אמיתי.

דווקא השהות בו תחבר אותנו מחדש למציאות העכשווית,

עם הרבה יותר כוחות ואנרגיה ויצירתיות שתאפשר תנועה הרבה יותר חיובית, ואפשרות להשפיע וליצור שינוי אמיתי.

וכמובן,

5. מדיטציות  הכלי שאני הכי אוהבת באופן אישי.

(אשים קישור לערוץ המדיטציות שלי בתגובות)

אז מוכנות?

תחשבו קצת על הרמוניה, על שלווה, על צדק, על אהבה,

על כל מה שכל כך חסר עכשיו בעולם

ואז כתבו איתי:

"אני עוטפת את עצמי באור,

אני כבר חיה את האושר בתודעתי,

אני מתמלאת באהבה

ומאירה גם לכל מי שסביבי"