אבל המינוס הזה- אני מנסה לחיות איתו בשלום...
אבל ממש קשה לי"
יש שאלות שמדליקות אצלי את כל הנורות האדומות ומושיבות אותי לכתוב פוסטים ביום שישי בבוקר, וזו אחת מהן 🙂
תשמעו, אתן לא.
לא חיות בשלום עם המינוס. לא מקבלות אותו. לא מחבקות ואוהבות אותו.
גם לא חרדות ממנו או כועסות עליו. המינוס הוא לא מה שאנחנו רוצות בחיים שלנו, ועם כל הרצון לקבל, להכיל, להתרחב לקיים- זה לא תקף במקרה הזה. מה כן? פשוט מאוד- מסתכלות על המינוס הזה כעל הודעה, כאיתות יקומי של תשומת לב: זה הזמן ליצירת שפע.
זה לא משנה מה הסיבה למינוס זה לא משנה מה מתרחש עכשיו בעולם. כשאנחנו במינוס, זו פשוט קריאה- לזמן שפע.
זה לא עניננו איך השפע הזה יתגשם, זה לא משנה שהחנות או הקליניקה או מקום העבודה סגורים כעת. מה שמשנה- זה התדר שלנו.
זו הקריאה היקומית, להכניס בתוכנו תחושה, שאנחנו ראויות לשפע, אהובות, מוזנות ומוערכות, למקד את תשומת הלב שלנו ביש ולא באין, להיות בהודיה עצומה על כל מה שכבר קיים, ולשקוע במחשבות וחלימה על מה שהיינו רוצות שיתגשם בחיינו- למשל, פלוס בבנק. למשל, סכום כסף. למשל, עבודה מסויימת. למשל, עזרה.
ושוב- הפרטים של ההתכנות (זאת אומרת לשאול, "אבל איך זה בכלל יכול לקרות???") לא רק שהם לא עניננו, הם גם מפריעים ליקום להגשים לנו את הרצון שלנו: הם מחבלים בזימון שלנו כי אנחנו מהדהדות חוסר אמונה, הם ניסיון לייצר מציאות בדרכים מסויימות שאינן אפשריות והם חוסמים את הדרכים שכן פתוחות ושאין לנו אפשרות לראות. וליקום יש.
כל מה שעלינו לעשות זה לבקש, להאמין, להתמקד בשפע, לחייך למינוס הזה ולדמיין אותו כפלוס, ולפעול, מרגע לרגע, להעלות את התדר שלנו ואת האמונה, לדמיין, לשאוף, לחלום, לזמן ולא להסכים לחוות את החוסר אפילו לשניה. החוסר הוא לא המינוס והוא לא מה שאין לנו עכשיו. החוסר הוא בתודעה שלנו, בהוויה שלנו, וברגע שנכוון את המחשבה ואת הרגש שלנו לאנרגיה של שפע, שפע יתמגנט לחיים שלנו באופן מיידי זה יתחיל מקרטון ביצים במתנה מהשכנה, ויגמר בשורת פלוס נעימה ומרגיעה.
אני מצרפת תרגול קצרצר של חמש דקות לזימון שפע שעוזר לכוון את התודעה לדרך הנכונה . https://www.youtube.com/watch?v=i4nxAktysYQ
מה אתן מזמנות לכן היום? איזה שפע זוהר ומופלא? שבת שלום אביגיל
dousate.togethertechco.com ציור: פינטרסט
