בוסט של אור ושמחה

תלמידה שלי, עם לב גדול במיוחד, שיתפה אותי שהיא מתנדבת בתמיכה במשפחות החטופים,

ושהיא מאוד רוצה להמשיך ולתרום,

אבל היא חוזרת מכל מפגש "מרוסקת"- מרוקנת, עצובה ושבורה.

אולי גם אתן שמתן לב, שאתן מוצאות את עצמכן הרבה פעמים מרוקנות מאנרגיה,

אולי מעורפלות, או מותשות לאחרונה?

יש לזה מלא סיבות-

וככל שאנחנו יותר מחוברות ללב, אמפתיות, רגישות וקשובות-

ככה התדר שלנו יושפע יותר מהאנרגיה סביבנו,

והאנרגיה האישית שלנו תישאב בניסיון ליצור ריפוי סביבנו.

התודעה הקולקטיבית מוצפת בתדרים נמוכים,

המון אנשים זקוקים לעזרה ומחפשים מקור אנרגיה זמין לידם ו"מתלבשים" אנרגטית על אחרים-בכלל לא במודע,

אנחנו חשופות לתמונות ועדויות קשות,

ולפעמים גם משתתפות באופן פעיל בכל מיני פעולות שמייצרות גלים גבוהים של אנרגית עצב/ סבל/ מלחמה- גם אם אנחנו שם מהמקום הכי נקי ותומך-

התדר הקולקטיבי מחלחל אלינו פנימה,

וכשהתדר נמוך- ההשפעה עלינו הולכת וגדלה.

אז מה עושות?

* זוכרות שכדי להיות אור עבור אחרים,

קודם כל אנחנו צריכות להיות מלאות אור בעצמנו-

אחרת גם אנחנו גונבות אנרגיה ממקורות זמינים, כמו אנשים שלידנו,

גם משיגות תוצאה הפוכה ממה שקיווינו,

וגם גוזלות מעצמנו את היכולת לעזור.

* משתמשות בכלי פשוט וקליל ליצירת גנרטור אנרגטי פרטי,

שאף אחד לא יכול לשאוב ממנו ושמה שאיננו בתדר גבוה וזוהר לא יכול לחלחל אליו -

ובעצם מאפשר לנו להמשיך להיות מלאות אנרגיה קורנת, אנרגטיות וגם לפעול אנרגטית וארצית לטובת האחרים.

תרגול ליצירת מבנה אור:

לפני כל יציאה למרחב טעון (עצרת, התנדבות, חדשות, שיחה קשה) :

 דמיינו שאתן נכנסות לתוך בועה של אור- בועה מאירה שעשויה מהחומר היפיפה והזוהר ביותר שתוכלו לדמיין (זו יכולה להיות בועה, עיגול, לב, צורה מדומיינת- העיקר חלל שקוף וזוהר שמקיף אותנו בשלמות)

 מישכו אל הבועה שלכן תדרים של אהבה, של ריפוי וחמלה, של אנרגיית חיים ושל שמחה, בקשו אותם ישירות ממקור הבריאה ודמיינו אותם כקרני אור זוהרות ורכות שמלטפות אותכן והופכות את הבועה שלכן לעוד יותר גדולה, זוהרת ומאירה.

הבועה מפרידה באורה בין התדר שלנו לבין תדרים נמוכים,

שפשוט מחליקים ממנה בתנועה טבעית של חוסר התאמה, אבל מאפשרת כניסה של תדרים גבוהים כמוה.

היא שומרת על הגבולות האנרגטיים שלנו ולא מאפשרת לנו להישאב/ לשאוב אנרגיה מאנשים סביבנו, ולשמוע, לחוות ולתמוך בקלות ומתוך הארה.

ומקיפה אותנו באנרגיית מקור טהורה ומלאה כל טוב- שמאפשרת לנו להאיר גם עבור אחרים ושומרת אותך מחוברות, מוארות ושלמות, ומושכת חוויות בתדר תואם אהבה.

ואם קרה שכבר נשאבנו?

פשוט ניקח כמה נשימות עמוקות של שחרור ונבקש מהבועה שלנו לחזור ולעטוף אותנו, נמלא אותה בכל מה שחסר לנו במרחב.

אני מתרגלת את התרגול הזה כמעט כל בוקר,

ואתן יכולות - בלילה לפני השינה, בדרך לעבודה, לפני יציאה למקום טעון, כשחוות ירידה בתדר, לפני שעושות משהו וסתם כשמשעמם:) אפשר ללמד את הילדים שלנו ולהפיץ את הבועה בין החברות, לשחק יחד בדימיון ולראות כמה כיף שם.

כל מה שאנחנו מדמיינות וחוות כמאיר ומרים- מתגשם והופך לאור גם במרחב החומרי סביבנו.

מוזמנות לשתף לכל מי שצריכה-

ובעצם, אין מי שלא צריך עכשיו את הכלי הזה,

ואם כולנו נתרגל את יצירת מרחבי האור שלנו,

נוכל לבנות יחד רשת של אור

 בתוך מציאות שמבקשת ריפוי והתעלות מהחושך.

תמשיכו לעקוב לעוד טיפים ותכנים שווים

ומי שרוצה עוד העמקה- מוזמנת ללחוץ על הלינק

https://www.youtube.com/watch?v=cmOzQAb0mgU&t=17s&pp=ygU515DXoNeo15LXmdeUINeS15HXldeU15Qg15XXnteU15nXqNeUINeQ15HXmdeS15nXnCDXnNeV15kg

• 
  

אביגיל