למה הזימונים שלנו לא עובדים, ואיך אפשר בכלל להאמין שאפשר ליצור שינוי כשאנחנו במצוקה?
כמעט תמיד אנחנו מזמנות את מה שאנחנו רוצות, כשהגענו לרגע של "נמאס לי" או קושי או דאגה, זאת אומרת כשאנחנו מרגישות לא טוב בקשר למשהו, והצורך בשינוי מעיר אותנו וגורם לנו לייצר משאלה.
אבל- כשאנחנו מזמנות משהו מתוך מצוקה, אנחנו ממשיכות בזימון שלנו את הקיום של הבעיה- במקום לייצר את התדר שיביא לשינוי שאנחנו רוצות. זאת אומרת, לזמן הגשמה כשאנחנו בתסכול מהעבודה שלנו- מהדהד תסכול לזמן כסף כשאנחנו מרגישות בלחץ מהמצב בבנק- מהדהד לחץ לזמן ביטחון כשאנחנו בתחושת חרדה -מייצר עוד חרדה לזמן אהבה כשאנחנו בתחושת נפרדות ובדידות- מגדיל את תדר הלבדיות בתוכנו! ורק מעצים את התדר של הקושי שלנו, ומשיג תוצאה הפוכה. (מכירות, שאתן לחוצות, או מיואשות, ומזמנות, ובקושי מצליחות להשאיר את המוח שלכן על המטרה, והוא נודד שוב ושוב ושולח לכן תזכורות של מה שאין ומה שחסר ומה יהיה ואתן מבינות, שהזימון הזה לא ממש עובד, וחוזרות ללופים של דאגה?)
וכן, ממש קשה לתפוס את זה, כי הרי אם לא הייתי בלחץ מהמצב הכלכלי, אז בכלל לא הייתי מזמנת את הכסף, נכון? אבל הסוד הגדול בזימון הוא לא המילים שאנחנו אומרות, לא הדימיון שמדמיינות, ולא המעשים שעושות- אלא, ה ת ח ו ש ה שלנו, הרגש שאנחנו מרגישות.
התחושה לא חייבת להיות קשורה ישירות למקור הבעיה, אני לא יכולה להיות מאושרת כשאני חווה תסכול כל בוקר כשאני נוסעת לעבודה, ולא יכולה להרגיש מלאת אהבה כשיש מריבות בבית כל יום, אבל אני כן יכולה, לעשות משהו אחר לגמרי שיגרום לי להרגיש ממש ממש טוב- כמו פגישה עם חברה טובה, או טיול בטבע, או לקרוא ספר, לעשות מדיטציה, לשחות, לדבר לעצמי במילים טובות, לתרגל נשימות עמוקות, או סתם לשכב ולבהות בעננים. (ובעצם לדייק ולעשות -מה הדבר שתמיד תמיד יגרום לך להרגיש יותר טוב בחיים?)
ואז- רק כשמצאנו סיבה לשמוח, רק כשהתדר שלנו מסמן עלייה, רק כשהנשימה קלה, וחיוך קטן עולה לנו על השפתיים, אז ורק אז- לזמן את הדבר שאנחנו כל כך רוצות. ומתוך השמחה הזו, שמתקיימת בתוכנו במקביל לזה שאנחנו מזמנות, מתחיל להתגלות דיוק- מתחילה להתבהר תמונה, של המציאות החדשה, זו שתכלול גם שפע, הגשמה או אהבה, ואנחנו מתחילות לגלות באמצעות הזימון שלנו על תדר השמחה, איך באמת אנחנו מרגישות, כשאנחנו מגשימות את המטרה- וחזון של עצמנו השופעות, מוגשמות, אוהבות ושמחות מתגלה בצלילות בתודעה, ומאפשר את יצירת המציאות הפיזית של התמונה הזו.
אז מה אפשר לעשות עוד היום, כדי לייצר התרחבות, לייצר שינוי בתחושה שלנו, לייצר שמחה שתוביל לתדר ההגשמה?
גם אם אנחנו עצובות, או מיואשות או מרגישות רחוקות משלווה ואהבה,
דבר אחד קטן,
שיעלה אותנו למקום שממנו נוכל להתחיל לייצר מציאות חדשה?
כשאני רוצה להעלות תדר,
אני מאזינה למוזיקה של מדיטציה או למדיטציה מודרכת
זה עובד לי תמיד! ומרים לי מיד את התדר.
מזמנת לי תחושה פיזית מושלמת, אנרגטיות וקלילות.
תשתפו אותנו מה מתכוונות לעשות כדי לשמוח, ומה מתכוונות לזמן לעצמכן, כשאתן בתדר של הגשמה 💙
