היי יקרות, אני כאן להזכיר, שהמציאות שאנחנו חוות נקבעת על ידנו. כן , אנחנו יוצרות את המציאות שלנו וכרגע העם שלנו מייצר מציאות מפוחדת וחרדה ואלימה- והרי... מה שקורה מבחוץ ומסביב - הוא שיקוף של קולות בתוכנו, הדהוד של המחשבות והרגשות שלנו. ככל שנהדהד חרדה וצער וטירוף--- כך נגביר אותם והלהבות יגבהו. וככל שנתמקד בשלווה ואור- כך נעצים אותם מסביבנו, וירגעו הרוחות. כן, יצירת מציאות היא קולקטיבית. באמצעות המחשבה שלנו כפרטים וכקבוצה- אנחנו יכולות ויכולים לשנות את המצב החיצוני- הפוליטי, המדיני- כן, העם שלנו חווה טראומות רבות, הגלגולים שלנו מלאים רדיפה ופחד. מתישהו זה חייב להיעצר- והדרך היא לשנות את התודעה שלנו כעם, מרדוף ונלחם למואר ומאוזן. לא משנה מה קורה בצד השני, חשוב רק מה אני מרגישה, איך אני חווה את החיים שלי. מה האנרגיה שאני מהדהדת. זו מתנה עצומה! הכוח בידיים שלנו לשנות אנרגטית את המצב! חושך או אור... באיזה צד בא לכן להיות? להישאר בסנטר שלי ( במרכז שלי), להתמקד במקום הפנימי, במקום הנשמתי, שבו תמיד יש שקט, ואהבה, ושלווה. מה שקורה קורה. לי יש בחירה במה שקורה בתוך העולם שלי, וגם אם אני בוחרת להישאר בבית עם הילדות היום בצהריים, עד יעבור זעם, אני יכולה לבחור באיזה תדר אני עושה את זה: תדר של ביטחון ושמחה. או תדר של התכנסות וחרדה. אז כמה הצעות, איך לא להיכנס לחרדה ואחריהם גם כמה תרגילים להירגעות :
קודם כל, מוותרים על החרדה! לא שומעים חדשות. ( כן כן זה ממש אפשרי) לא מפמפמים עם האמהות בגן איזה טירוף בחוץ. לא מתמכרים לדרררררמה! תהיו מאוד בררניות בנוגע לתכנים שאתן מזינות בהם את עצמכן. בנשמה, בגוף , בשכל- תזינו את עצמכן בשמחה, בתכנים גבוהים, באהבה. ותרגילים- 1.(ילדים ממש אוהבים את התרגיל הזה, אפשר לצרף אותם!) לעמוד ברגליים ברוחב האגן. להתחיל לנער את הידיים לצידי הגוף תוך מחשבה על שחרור, ולצרף קול, נהמה, המהום, צליל- מה שיוצא. לצרף את הרגליים לתנועת הניעור, ואז את פלג הגוף העליון. להמשיך להשמיע קולות ולחשוב על שחרור. לבסוף לצרף את הראש, ולהפוך אותן לכיוון הרצפה, תוך כדי תנועה והשמעת קולות. עד שאין יותר מה. בכי , צחוק מילים- להוציא כל מה שעולה. 2. מכירות שמחשבה רודפת מחשבה והן מתחילות לחזור ב״ריפיט״ בראש? ניתן לשחרר מחשבות רודפות או תקועות על ידי דיבור בג׳יבריש: תוך כדי פעולה נוספת כמו רחיצת כלים/ סריגה/ קיפול כביסה/ הליכה מהירה- מריצים את כל המחשבות התקועות אחת אחר השנייה, ומבטאים אותן בג׳יבריש, כולל פרצופים מצחיקים, קולות גרוניים ועמוקים- מה שיוצא! עד שאין עוד מה לומר. 3.אחרי שהתרוקנו- נשימות עמוקות לבטן, חיבור מעלה- למקור האהבה והטוב של היקום, לראות את האנרגיה הזו בצבע מסוים, למלא את הגוף דרך הקודקוד באנרגיה הזו. 4. אמבטיה חמה, שינה טובה, סקס טוב, כוס יין, ריקודים בסלון, משחקים עם הילדים, ישיבה קצרה בשמש- כולם מטעינים ומרגיעים. 5. תרגול מנטרות: אני ואהובי מוגנים ובטוחים אני שלווה ורגועה חיי מלאים אור אהבה וביטחון מצורף תרגיל מוקלט קצר שכדאי (אבל לא חובה) לעשות ברגליים יחפות על האדמה, מול השמש לניקוי, איזון, הרגעה והטענה. (אל תחכו לטיול לבניאס:) אני עושה את התרגיל הזה כל בוקר אחרי שאני לוקחת את האמצעית לגן, בדשא ליד החניה. כשהתינוקת לידי. קדימה, זה משנה חיים לפתוח ככה את היום! וגם במהלך היום זה מצוין).
באהבה אביגיל