איך זה יסתדר,
ואיך נצא מזה,
ומה יהיה עם העתיד שלנו?
כל הפיד גועש ושואל-
ואם יש שאלות-
זה אומר שיש גם רצון, תקווה, חלום,
וזה אומר שיש לנו זימון ויש לנו חזון.
ולידו- ספקות וחששות -
של איך נצליח להגשים אותו...
כל הקטע שאנחנו לא אמורות להבין או לדעת איך זה יסתדר,
אנחנו לא יכולות (במוח שלנו שמוגבל בידיעה ובניסיון שלנו בלבד)
להבין איך הדברים פתאום ישתנו ויתארגנו באופן כל כך מושלם והרמוני,
שאפילו לא יכולנו לדמיין.
לא רק שאנחנו לא אמורות לדעת,
אלא שאם אנחנו מנסות להבין ולדעת ולזמן דרך ספציפית-
אנחנו מתערבות בזרימה של הדברים
ובכל מיליארדי האפשרויות הבלתי נגמרות
ומפריעות לתהליך היצירה המופלא של הבריאה.
(כי מי היה מאמין,
שנפגוש אחד את השנייה באותו ערב במקרה
או שפתאום נקבל שתי הצעות עבודה אחרי שנה אפילו לא טרחו לחזור לקורות החיים ששלחנו
ומי היה מאמין,
שנצליח למצוא בית כזה מושלם
או לגלות את הכישרון החבוי שלנו או להחלים ממחלה
*** אתן נזכרות במקרים האלה בחיים שלכן תוך כדי קריאה?)
הרי מתוך הפריזמה המיואשת שקדמה לניסים שקרו לנו בעבר,
אף אחד לא יכול היה להעלות בדמיונות הכי פרועים שדברים כאלה יכולים לקרות.
אז אל תשאלו איך.
אל תשאלו מתי,
או איפה.
או מה ישתנה.
רק תחזיקו את החזון שלכן בנאמנות ואמונה.
הכול מסתדר לטובה.
הפתרונות מגיעים.
הלב נרגע.
החיים שלנו טובים ושלווים, מלאי אהבה ושפע ואחדות ושמחה
יש תקווה. יש אחווה.
יש שלום פנימי וחיצוני.
איך, איפה, מתי?
זו לא בעיה שלי,
היקום המהמם הזה פותר את זה עבורי.
התפקיד שלי זה רק להראות לו מה אני רוצה,
ולהמשיך להקרין את הדבר הזה,
גם אם הוא סותר את כל מה שאני יודעת ורואה.
מחזיקות איתי תדר?
מצורפת הדרכה חינמית ליצירת מציאות 💗
