משהו פתאום השתנה

אני יודעת שפוסט על עץ לא מרגיש ממש קשור עכשיו,

אבל אתמול ישבתי בחצר לעשות מדיטציה בשמש

ושמתי לב אליו.

בסביבות יולי קלטנו שהעץ לא מגדל עלים חדשים אחרי שהשיר הכל

בחורף,

ושבלי ששמנו לב, כבר כמה חודשים הוא לא קיבל בכלל מים-

חשבנו שהוא מת, כי הוא היה עירום לגמרי ויבש.

אבל החלטנו לנסות,

פתרנו את הבעיה שהיתה בצנרת,

חיזקנו בהשקיות יומות בחמסין ובמילות עידוד וחיוכים,

הוספנו ברזל ודשן בצבע כחול,

אפילו קישטנו אותו באורות קטנים,

שירגשי חגיגי ומשמעותי

עד שראינו שהוא מוציא עלים

שכחתי לגמרי מהעץ הזה כי היה נראה שהוא הסתדר

אבל אתמול כששמתי לב אליו שוב,

ראיתי-

אמנם יש לו צד שנפגע, ועדיין שי קירח ומתקשה,

אבל בצד השני- לא רק שהוא הצמיח המון עלים חדשים ויפים,

הוא אפילו הוציא שני פרחים!

קצת לפני שישבתי שם, שמעתי על הפיגוע הנורא ועל הפצועים

והתכווץ לי הלב -

אבל כשראיתי את העץ הרגשתי ששמתי לב אליו דווקא היום,

כי יש בו מסר של תקווה-

גם כשנגזל מאיתנו כל הביטחון בחיים-

גם כשאנחנו בחוויה של אין וחוסר של הדברים הכי בסיסיים ומהותיים-

וכשנראה שאין סיכוי שמשהו ישתנה,

תמיד אפשר לצמוח חזרה,

ללקק את הפצעים

לבנות הכל מהתחלה

ולהוציא עלים חדשים.

פרחים הם מותרות, אתן יודעות?

עצים לא מגדלים פרחים או פירות אם אין להם אנרגיה גדולה זמינה ליצירת חיים,

והנה גם העץ שלנו, שלא קיבל מים וכמעט מת,

שנותרו בו צלקות וחלקים קירחים

ואני בטוחה שגם זכרונות הישרדותיים לא פשוטים על סכנת מוות ואובדן וחרדה ותחושה ששכחו אותו ושאין לו עוד תקווה-

הצליח. יש לו מים, ושמש ואוויר,

ולמרות שרק לפני כמה חודשים לא היה לו סיכוי לשרוד

משהו פתאום השתנה

ויש לו אפילו מספיק תקווה ואהבה- להוציא פרחים.

משהו פתאום השתנה