ליקוי חמה
הבוקר נכנסת הלבנה ביננו לבין השמש, ומעלימה חלקים מאורה.
מראשית הימים תמיד מתעורר בנו הפחד, אל מול אובדן האור, אובדן החום, אבל באפילה יש גם הזדמנות: האנרגיה הנקבית של הלבנה שוטפת אותנו, מייצרת נשימה, חמלה, נוכחות ורגש, ועוזרת לנו לרגע, להתנתק מהתדרים הקשים של התקופה- אנרגיה זכרית (נהדרת ובריאה) שמתקיימת בתוך כולנו (זכר ונקבה ) שיש בה רצון גדול לחזור לחיים של עשייה שיש בה חזון ויצירה והישגיות, אבל שבפועל מתקיימת מעט מסורסת בתוך עולם שחי מתוך תודעת מגיפה, ועדיין לא מתאפשר לה להתגשם ולפרוץ במלוא עוצמתה ויופיה.
כשלאנרגיה אין אפשרות להגשמה חומרית, היא מתבטאת ברגשות עזים- פחד, כעס, עצבים, ווכחנות, חרדה, וכל התופעות האנושיות הפחות חיוביות שאנחנו רואות בזמן הזה, נובעות מהרצון העז ליצירה, שמוגבל וכלוא בתוכנו. אז מה מאפשרת לנו הלבנה? את החושך, בו מותר לנו רק להיות, לנכוח, באורה השונה, הכסוף והחיוור, ולא להיות חייבות לפעול.
להיזכר במי שאנחנו, להרגיש את הרגשות שלנו, להתחבר לכוחות הראשוניים הנקביים של הזנה, בריאה ואהבה, לשכוח רגע מהתלות בשמש... ואל דאגה, השמש תחזור במלוא אורה וחומה, שולחת קרניים של שפע, של אהבה אין סופית ושל הנעה, זהו רק רגע של תזכורת, למה שיכול להיות, למה שצריך להיות, כשאנחנו מחוברות לעצמנו ולעוצמה הראשונית שלנו, כשאנחנו מצליחות להביא את הכוח הנשי הירחי שבתוכנו לקדמת הבמה.
ברכו את עצמכן היום, חבקו את עצמכן, הביאו את נשיותכן הטובה, האדמתית, לכל מפגש ולכל פעולה, הסכימו להיטען בתדר הנקבי הירחי שמגיע לאדמה, שימו את מחשבותיכן בליבכן, באור אהבתכן, ראו את השתקפותכן, כפי שהיא ניבטת אליכן על גבי קרני הלבנה, והסכימו, לרגע אחד, להנות ולאהוב את האפילה.
תמונה: פינטרסט Waiting on a Bright Moon tor.com

Comments