רציתי לכתוב משהו ליום האהבה,
אולי על התדר הגבוה והמרפא ביותר בבריאה,
או על הירח הפלאי שהיה אתמול ולהזמין לבקש משאלה
אבל האווירה הכללית לא כל כך תומכת בלבבות ורודים ועננים, נכון?
אז תוך כדי שאני קוראת עוד פוסט שכתוב בתדר די הפוך מאהבה
נפלו לי העיניים על פתק שכתבתי לי לפני המון המון זמן,
(יש לי לוח שעם כזה מעל השולחן, לדברים חשובים שחשוב לראות מול העיניים,
מלוח החופשות ועד פתקים שממש חשוב להדהד)
ונזכרתי שגם צילמתי סרטון תרגול על זה למועדון שלי,
ובפתק כתוב-
"לתת אהבה למה שאנחנו רוצים לשחרר מחיינו".
(צילמתי בתגובות)
.
הניסיון לפתור דברים בכעס, ריב או מאבק,
להוכיח את הצדק שלנו או לשכנע מישהו שמחזיק במערך אמונות נלהב לא פחות משלנו-
מביא עוד אנרגיה של כוחניות ושליטה,
וגורם לכל אחד להתחפר עמוק יותר ויותר בדעות שלו.
רק אהבה מביאה אהבה
ורק אהבה תגרום לריפוי של הפחד.
כי בסוף,
כולנו מפחדים-
שלא ימלאו את הצרכים שלנו,
שלא יכבדו את הדעות שלנו,
שלא יכילו את מי שאנחנו
שלא יפעלו איך שאנחנו רוצים.
כשהקלטתי לפני שנה בערך את התרגול הזה,
הרגשתי כמה זה קשה-
לאהוב פתאום את הכאבים בברך, או את הכעס הבוער, או את הפחד הכי עמוק שלנו-
הרי אנחנו רגילים לשנוא אותם, לכעוס עליהם, לבקש להתרחק ממה שלא נעים-
אז מה פתאום לאהוב את זה עכשיו?
אבל זו בעצם התרופה העוצמתית והמדהימה ביותר:
תרגלנו בקבוצה- לשלוח אהבה- לכל מה שכואב,
או יותר נכון,
לשלוח אהבה לפחד שלנו ממה שכואב-
אהבה לפחד מהכאבים פיזיים, שלא יעברו לעולם ושיפריעו לנו,
אהבה לפחדים מהעתיד שמעוררות מחשבות שליליות,
אהבה לפחד שלא נאהב ונהיה אהובים מול האדם שכעסנו עליו ואפילו-
אהבה לפחד מהפחד.
הריפוי היה מדהים, והדברים הגיבו באופן מיידי לשליחת האנרגיה הזו
והכי חשוב-
האיברים והרגשות והאנשים-
התחילו לתקשר מולנו את הצרכים שלהם,
לספר לנו על כאבי גדילה ותקיעות והתפתחות,
על עומס ולחץ שלקחנו על עצמנו,
על זכרונות ילדות מכאיבים,
על תחושה שלא רואים אותם ולא שומעים-
וככל שהזרמנו עוד אהבה,
ככה הכאב פחת, והפחד נרגע המחשבות השתחררו והאנשים חזרו לתקשורת של חברות ולא של כעס.
התרגול ממש ממש לא מסובך-
הוא רק דורש מאיתנו להתעלות רגע,
מעל המחשבות המנמיכות והמיואשות,
מעבר לכאב שמושך את כל תשומת הלב שלנו,
מעל לסרטים שהמיינד שלנו מייצר לנו-
ואז רק לנשום אהבה לתוכנו ולשדר אותה ישירות לתוך הפחד.
להרגיש את הכיווץ מתרחב
ואת הנשימה נפתחת
ואת הלב- נרגע.
תנסו,
ועכשיו,
אחרי שנשמנו אהבה,
גם אפשר לכתוב שזה התדר הכי גבוה ומרפא בבריאה,
שהחיבור לתדר מחבר אותנו ישירות למקור שלנו,
ומזכיר לנו שנוצרנו ונולדנו לחוות אהבה,
רק להתמסר, להיזכר ולהדהד:
אני אהבה אני אהבה אני אהבה אני אהבה אני אהבה.
טו באב מלא אהבה 💗
Comments